במהלך ההשראה, הדיאפרגמה והשרירים הבין-צלעיים החיצוניים מתכווצים, מה שגורם לכלוב הצלעות להתרחב ולזוז החוצה, ולהרחיב את חלל בית החזה ונפח הריאה. זה יוצר לחץ נמוך יותר בתוך הריאה מזה של האטמוספירה, מה שגורם לאוויר להימשך לתוך הריאות.
מה קורה לשרירים בין צלעיים במהלך ההשראה?
במהלך ההשראה, הסרעפת והשרירים הבין צלעיים החיצוניים מתכווצים הגורמים לעלייה בנפח חלל בית החזה. התכווצות הסרעפת מהווה כ-75% מתנועת האוויר במהלך נשימה רגילה.
מה קורה לשרירים הבין צלעיים החיצוניים במהלך ההשראה?
נשימה פנימה
כשאתה שואף: השרירים הבין-צלעיים הפנימיים נרגעים והשרירים הבין-צלעיים החיצוניים מתכווצים, מושכים את כלוב הצלעות כלפי מעלה והחוצה. הסרעפת מתכווצת, מושכת כלפי מטה. נפח הריאות גדל ולחץ האוויר בפנים יורד.
אילו שרירים בין צלעיים מעורבים בהשראה?
שרירי ההשראה העיקריים הם הסרעפת, הבין-צלעי החיצוני העליון והצדדי יותר, והחלק הפאראסטרנלי של השרירים הבין-צלעיים הפנימיים. גם השרירים הבין-צלעיים החיצוניים וגם החלק הפראסטרנלי של השרירים הבין-צלעיים הפנימיים מעלים את הצלעות.
מה תפקידם של השרירים הבין-צלעיים במהלך ההשראה?
נשימה נורמלית
בנשימה רגילה, ההשראה פעילה. הסרעפת נמשכת מטה והצלעות מתרחבות על ידי השרירים הבין צלעיים החיצוניים כדי להגדיל את נפח בית החזה הלחץ השלילי שנוצר שואב אוויר לריאות דרך דרכי הנשימה העליונות.
