תבונה ואמונה תואמות זו את זו כמו מדע ודת כי יש רק אמת אחת. האמונות הדתיות הבסיסיות תואמות את ההיגיון. יש תומכים רציונליים לאמונות הללו. אמונות אחרות עשויות להיות אך ורק ענייני אמונה הנשענים על האמונות הבסיסיות.
האם היגיון ואמונה יכולים להתקיים במקביל?
במובן החלש של הטענה שאמונה ותבונה תואמות לוגית, כל מה שנדרש הוא ששני המושגים אינם סותרים לוגית זה את זה. ככאלה, ניתן להתייחס לאמונה ולתבונה כתחומים המתקיימים במקביל בהרמוניה, למרות שאין אלמנטים בשני התחומים מצטלבים או חופפים.
מי הציע את הרעיון שאמונה ותבונה יכולות להתקיים במקביל?
בתגובה להתקפה מסוג זה הציע הפילוסוף הצרפתי Blaise Pascal (1623–62) הגנה וולונטרית על אמונה כהימור רציונלי. פסקל הניח, בחוסר הסכמה עם תומס אקווינס אך בהסכמה עם הרבה חשיבה מודרנית, שלא ניתן להוכיח או להפריך את הקיום האלוהי.
האם אמונה ותבונה סותרות זו את זו?
Re: אל לנו לבלבל בין תפקידים של מדע ואמונה, 4 באוגוסט.
איך אקווינס חיבר אמונה והיגיון?
אקווינס רואה בהיגיון ובאמונה שתי דרכים לדעת. … לא ניתן לדעת את האמיתות הללו על אלוהים רק על ידי התבונה. אמונה מבוססת על התבונה מאחר שאמונה והתבונה הן שתי הדרכים להגיע לאמת -- ומכיוון שכל האמיתות הרמוניות זו עם זו -- אמונה עולה בקנה אחד עם התבונה.
