המונח האנגלי כריזמה הוא מהיוונית χάρισμα (חריסמה), שפירושו "טובה שניתנה בחופשיות" או "מתנת חסד". המונח ורבים שלו χαρίσματα (charismata) נובעים מ- χάρις (charis), שפירושו "חסד" או בעצם "קסם" שאיתו הוא חולק את השורש.
מה המשמעות של כריזם בתנ"ך?
: כוח יוצא דופן (כמו ריפוי) שניתן לנוצרי על ידי רוח הקודש לטובת הכנסייה.
איפה יש כריזמים בתנ"ך?
כשמונה רשימות של כריזמים מופיעות בבירור פחות או יותר בברית החדשה: (1) Rom 12.6–8; (2) 1 Cor 12.4–10; (3) 1 Cor 12.28–31; (4) 1 Pt 4.10, ובלי אזכור המונח, (5) 1 Cor 14.6, 13; (6) 1 Cor 14.26 ו-(7) Eph 4.11 וכן (8) Mk 16.17–18.
מהו השורש של המילה כריזמה?
המילה היוונית כריזמה פירושה "טובה" או "מתנה". זה נגזר מהפועל charizesthai ("להעדיף"), שבתורו מגיע משם העצם charis, שפירושו "חסד". באנגלית, נעשה שימוש בכריזמה בהקשרים נוצריים מאז אמצע שנות ה-1500 כדי להתייחס למתנה או כוח שהוענקה לאדם על ידי רוח הקודש עבור …
מי המציא את המילה כריזמה?
למרות שהמילה נטבעה על ידי סנט פאולוס במכתביו לנוצרים הראשונים ברומא ובקורינתוס לפני 2,000 שנה, רק משנות ה-60 אנחנו נמצאים שוקל אם אישי ציבור חדורים בכריזמה.
