כדי לבטא את שני המצבים השונים, אנגלית משתמשת בשתי מילות יחס שונות: in או into. כדי לבטא את אותו רעיון, גרמנית משתמשת במילת יחס אחת - ב - ואחריה גם במקרה האפוסטיבי (תנועה) או דייב (מיקום).
האם בשימוש בלטינית אצילה או דייב?
דקדוק חדש
"In" עם הכוונה האפוסטיבית לתוך, על, נגד… יש לו רעיון של תנועה קדימה, ואילו "in" עם הבלאטיב מציין פשוט מיקום, בתוך או על. "Sub" יכול לקחת גם את שני המקרים.
האם במילת יחס של נתיב?
מילת היחס ב נמצאת בקבוצת מילות היחס שיכולה להיות accusative או מיתון, בהתאם למשמעות הפסוקית.
מהו הכלל לשימוש באפוסיב או במילון עם מילת היחס ב?
כמה מילות יחס בתוך השפה הגרמנית הן מילות יחס דו-כיווניות, מה שאומר שהן יכולות להיות אצילות או מתאר. הכלל הפשוט שיש לזכור הוא: אם אתה מתייחס לתנועה או לכיוון, אתה משתמש במקרה האפוסטיבי, בעוד שאם אתה מתייחס למיקום או למיקום, אתה משתמש בדיטיב.
איך אתה יודע מתי להשתמש בתאריך או אצילה בגרמנית?
הפרשה מאשימה היא מושא המשפט, והדיטיבה היא המושא העקיף של המשפט. במשפטים שיש להם גם אובייקט ישיר וגם אובייקט עקיף, בדרך כלל די ברור לאיזה שם עצם יש קשר ישיר יותר לפועל: Ich hab ihm das Geschenk gegeben