לכן רוב המאובנים נמצאים סלעי משקעים, שבהם לחץ עדין יותר וטמפרטורה נמוכה יותר מאפשרים שימור של צורות חיים בעבר. מאובנים הופכים לחלק מסלעי משקע כאשר משקעים כמו בוץ, חול, צדפים וחלוקי נחל מכסים אורגניזמים של צמחים ובעלי חיים ומשמרים את מאפייניהם לאורך זמן.
איזה אורגניזם סביר שיישמר כמאובן?
הקליפה הקשה של צדפה צפויה להתאבן מכיוון שהיא עמידה יותר להרס ביולוגי וסביבתי. מסיבה זו, שיניים, עצמות וחלקים קשים אחרים של אורגניזמים רבים הרבה יותר בתיעוד המאובנים מאשר רקמות רכות. 4. מדוע קבורה מהירה מועילה בתהליך ההתאבנות?
איזה מיקום צפוי להיות מקור למאובנים?
כמעט כל המאובנים נשמרים בסלע משקע. לאורגניזמים ש חיים במקומות נמוכים מבחינה טופוגרפית (כגון אגמים או אגני אוקיינוס) יש את הסיכוי הטוב ביותר להישמר. הסיבה לכך היא שהם כבר נמצאים במקומות שבהם סביר להניח שמשקעים יקברו אותם ויחסנו אותם מפני נבלות וריקבון.
איזו מהסביבות הבאות עשויות לשמר מאובנים?
מאובנים נוטים יותר להישמר ב- סביבות ימיות למשל, שבהן אפשרית קבורה מהירה על ידי משקעים. סביבות פחות טובות כוללות פסגות הר סלעיות שבהן פגרים מתכלים במהירות או מעט משקעים מופקדים כדי לקבור אותם.
אילו תנאים מעדיפים שימור מאובנים?
שני תנאים המעדיפים את שימור האורגניזם כמאובן הם RAPID BURIAL ו-HARD PARTS.
