במירנדה נגד אריזונה (1966), בית המשפט העליון קבע כי יש ליידע חשודים בפלילים עצורים, לפני חקירת המשטרה, על זכותם החוקתית לעורך דין ונגד הפללה עצמית… למירנדה לא הודיעו על זכויותיו לפני החקירה במשטרה.
מה קרה בתיק מירנדה נגד אריזונה?
בתיק המפורסם של בית המשפט העליון מירנדה נגד אריזונה (1966), בית המשפט קבע ש אם המשטרה לא מודיעה לאנשים שהם עוצרים לגבי זכויות חוקתיות מסוימות, כולל זכותם בתיקון החמישי נגד הפללה עצמית, אז אין להשתמש בהודאותיהם כראיה במשפט.
מה קרה בחידון מירנדה נגד אריזונה?
בית המשפט העליון, בהחלטה 5-4 שנכתבה על ידי השופט העליון ארל וורן, קבע כי התביעה לא יכולה להציג את הודאתה של מירנדה כראיה במשפט פלילי בגלל שהמשטרה לא הצליח להודיע תחילה למירנדה על זכותו לעורך דין ונגד הפללה עצמית.
למה מירנדה נגד אריזונה שנויה במחלוקת?
מבקרי החלטת מירנדה טענו שבית המשפט, בניסיון להגן על זכויותיהם של יחידים, החליש באופן רציני את אכיפת החוק. החלטות מאוחרות יותר של בית המשפט העליון הגבילו חלק מההיקף הפוטנציאלי של אמצעי ההגנה של מירנדה.
למה התיק מירנדה נגד אריזונה כל כך חשוב?
מירנדה נגד אריזונה היה תיק משמעותי בבית המשפט העליון שקבע ש הצהרותיו של נאשם לרשויות אינן קבילות בבית המשפט אלא אם הודיעו לנאשם על זכותו לקבל עורך דין נוכחים במהלך התשאול והבנה שכל דבר שיגידו ייעצר נגדם.
