זרחן יכול להתרחש על שרשרות צדדיות של סרין, תראונין וטירוזין (המכונה לעתים קרובות 'שאריות') באמצעות היווצרות קשר פוספואסטר, על היסטידין, ליזין וארגינין דרך פוספורמידאט פוספורמידאט A פוספורודיאמידאט (או diamidophosphate) הוא פוספט ששתי מקבוצות ה-OH שלו מוחלפות בקבוצות NR2 כדי לתת מין עם הנוסחה הכללית O=P(OH)(NH 2)2 ההחלפה של כל שלוש קבוצות ה-OH נותן את הטריאמידים הזרחניים (O=P(NR2)3), אשר נהוג להתייחס אליהם כפוספוראמידים. https://en.wikipedia.org › ויקי › Phosphoramidate
Phosphoramidate - ויקיפדיה
קשרים, ובחומצה אספרטית וחומצה גלוטמית באמצעות קשרים מעורבים של אנהידריד.
אילו חומצות אמינו יכולות להיות זרחניות ומדוע?
זרחון נמצא לרוב בשאריות חומצה ספציפיות סרין ותראונין בחלבונים, אך היא מתרחשת גם בשאריות טירוזין ושאר חומצות אמינו (היסטידין, חומצה אספרטית, חומצה גלוטמית) גם כן.
איזה 3 חומצות אמינו מזורחות?
חומצות האמינו המפוספסות לרוב הן סרין, ת'רונין, טירוזין באאוקריוטים, וגם היסטידין בפרוקריוטים וצמחים (אם כי כיום ידוע שהוא נפוץ בבני אדם). זרחנים אלה ממלאים תפקידים חשובים ומאופיינים היטב בנתיבי איתות ובחילוף חומרים.
אילו שאריות צפויות להיות פוספורילציות באיקריוטים?
זרחון נראה אפילו יותר חשוב ונפוצ יותר בתאים איקריוטיים, אבל בעוד זרחון היסטידין מתרחש לפחות בחלק מהאאוקריוטים, רוב הזרחון של חלבון אוקריוטי מתרחש ב- שאריות סרין, ת'רונין וטירוזין(Manning et al., 2002a).
איזה מהשאריות הבאות עשויות להפוך לפוספורילציה בחלבון?
ניתן לזרחן חלבונים על שאריות סרין, תראונין או טירוזין. רוב הזרחון מתרחש על סרין ותרונין (ראה פרק 25), עם פחות מ-1% על טירוזין.