איזבל (/ˈdʒɛzəbəl, -bɛl/; עברית: אִיזֶבֶל, מודרנית: ʾĪzével, טבריית: ʾĪzeḇel) הייתה בתו של איתובאל הראשון מצור ואשתו של אחאב, מלך ישראל, לפי ספר ישראל. מלכי התנ ך העברי (מלכים א' טז:31).
היכן מופיעה איזבל בתנ"ך?
איזבל מופיעה שוב כנביאה מהברית החדשה ב- התגלות 2:20, מעודדת משרתים לזנות ולאכול את החיות שהוקרבו לאלים. היא ירדה לאורך הדורות כסמל העיקרי של נשיות חסרת בושה וחסרת בושה.
איפה מותה של איזבל בתנ"ך?
כאשר איזבל שמעה על הטבח, היא נשבעה בכעס להרוג את אליהו, ואילצה אותו לברוח על נפשו (מלכים א' י ח:19–19:3). המעשה המרושע האחרון שיוחס לאיזבל מתועד ב- 1 מלכים 21:5–16.
מה מסמלת איזבל בתנ"ך?
1: אשתו הפיניקית של אחאב שלפי הדיווח במלכים א' והב' לחצה את פולחן הבעל על ממלכת ישראל אך לבסוף נהרגה בהתאם לנבואת אליהו. 2 לרוב לא באותיות רישיות: אישה חצופה, חסרת בושה או חסרת מעצורים מוסרית.
מה אנחנו יכולים ללמוד מאיזבל?
זה מזכיר לנו שיש רק אל חי אחד, וכל השבח והתהילה צריכים להיות לו. כשאיזבל פנתה נגד אלוהים, מותה היה מבעית, בדיוק כפי שאליהו ניבא אותו. … איזבל חוותה מוות מבעית מכיוון שהיא עברה על אלוהים ועל מעשיה הרעים נגד עם אלוהים.
